הבחירה בזהב במיתוג יש לה משמעויות רבות, מהמסר העובר ללקוח ודרך המשמעות הכספית של הפקת האלמנטים הגרפים, בחירת המדיה והטכנולוגיה הנכונה לגימור.
משמרות הזה״ב | זהירות בשימוש
הבחירה להשתמש בזהב צריכה להיות מודעת מושכלת - ולא כבדרך אגב:
1.שיקוף המותג - הוספת זהב כחלק מהכלים המיתוגיים והשפה הגרפית צריכה להתאים לעסק ולמסרים שהוא מעביר. לדוגמא כאשר מחיר אטרקטיבי הוא הבידול, או מי שהעסק שלו אקולוגי-מקדם קיימות, מותג המשווק רק בדיגיטלי - זהב פחות יתאים.
2. זהב זה לתמיד - אותנטיות - מתייחסת גם למופע הפיזי של הזהג כגימור מודפס וגם להתאמה שלו למותג. ברגע שהזהב הוא חלק מהמיתוג, הוא יופיע בכל החומרים המודפסים, כדי לשמור על השפה הגרפית וזהות המותג יש לכך משמעויות כלכליות ועלויות הדפסה וכן לא בכל המדיות אפשר להדפיס זהב.
זהב משדרג משמעותית את הנראות של החומרים המודפסים, הוא מעביר תחושה של יוקרה, איכות, אלגנטיות, מקפיץ את העיצוב ומושך את העין.
3. תוכנית חלופית - לאותם המקרים בהם אין אפשרות להשתמש בזהב, יש לבקש מהמעצבת להכין תוכנית חלופית: באיזה צבעים כן להשתמש, איך יראה הלוגו בצבע אחד, בדיגיטל, בעיתון וכו׳. ברגע שיש בידינו את הפתרון העיצובי נוכל לשמור על הנראות המותגית גם אם לא עשינו שימוש בזהב.
4. כל המרבה הרי זה מיותר - הזהב צריך להופיע במקום בו יש הגיון לשימוש - כמו בלוגו או באלמנט גרפי אותו נרצה להדגיש. שימוש מרובה ללא אסטרטגיה מותגית מוזיל את הנראות ומבלבל את הלקוח.
שימוש ממוקד ישיג את המטרה טוב יותר.
5. שומר הסף - בגלל המורכבות היחסית של ההדפסה והעלויות הכרוכות בכך, יש שווקים ומותגים העושים שימוש בזהב למניעת חיקויים, לכן לעיתים בשווקים כמו תרופות, קוסמטיקה או אופנה - יעשה שימוש בזהב כאלמנט בטיחותי המונע / מקשה על זיוף.
ממה עושים זהב | איך זה עובד בדפוס
בדפוס קונבנציואלי מיצרים מהעיצוב פלטות על פי מספר הצבעים (הבסיס הוא ארבעה CMYK) הם אלו שמשתתפים בחגיגה ומהם מורכב הדימוי הצבעוני. לכל צבע פלטה ובל פלטה אחוזי הצבע על פי הופעתו בעיצוב הכללי.
בהדפסה הנייר עובר בתחנות על פי מספר הבעים כאשר כל פעם מוטבע צבע אחד על הנייר.
צבעים מיוחדים כמו פנטונים או זהב מיוצרת להם פלטה נפרדת שהשימוש בה יעשה לאחר שכל הצבעים הודפסו.
כדי שהזהב יראה, על פי רוב הפלטה מטביעה את הצבע על גבי העיצוב ומכאן המונח ״הטבעת זהב״.
ניתן להשתמש בצבע או בפוייל מתכת בצעב זהב שהתבליט לוחץ ממנו החוצה את העיצוב.
בגלל מורכבות התהליך וריבוי הפלטות הדורש זמן וחומר להרצה ראשונית ישנן עלויות גבוהות יותר להדפסה ובתהליך הזה יש משמעויות לכמות.
בדפוס דיגיטלי אין פלטות וההפרדה הצבעונית נעשית בתוך המדפסה, ההדספה של הזהב היא כמו כל אחד מהצבעים האחרים, הנראות היא מצויינת והעלות באופן יחסי לכמות קטנה זולה יותר. (אם כי העלות פר יחידה גבוה יותר). הזהב יוצא בולט כמו לקה סלקטיסית.
שטיקים וטריקים | אם זה נראה כמו זהב והולך כמו ברווז
כמה טיפים שמחליטים להוסיף זהב. לשפה המיתוגית:
במקומות בהם לא ניתן לעשות שימוש בזהב
בדיגיטל (באתר, במדיות חברתיות) בפורמט רחב (פוסטרים, רולאפים שלטי חוצות) הדפסה בצבע אחד (בעיתון, על מוצרי קד״מ) אני ממליצה מראש, לבקש מהמעצבת שתמצא פתרון ותקבע חוקיות.
כאשר הלוגו צריך להופיע בצבע אחד - כדאי להשתמש בשחור או לבן, לשמור על הזהות המותגית והזיהוי הנובע מהצורניות ולאו דווקא מהצבע.
*פתרון ללוגו בצבע אחד / שני צבעים הוא, לטעמי, חלק קריטי בכל תדמית.
כאשר הלוגו מופיע במדיה דיגיטלית ניתן לעשות כמו ברווז, כלומר לדמות נראות של זהב, או כמעבר צבע המדמה את הברק של הזהב (הראה פחות אותנטי), או לשתול תמונה/ טקסטורה של זהב הנראית כמו המקור.
מטאלי
שימוש בנייר מטאלי עם, או בלי ליינר למדבקה, היא דרך מקובךת בעולם הדפוס לדמות זהב ונקרא ״זהב לעניים״. למרות האמור לעיל זה פתרון מאוד מיוחד שיוצר נראות מענינת ושונה.
