תקשורת חזותית

את חברת רידיפיין אני מלווה כבר מספר שנים, משלב הרעיון והסטרטאפ על לחברה מבוססת ומוכרת כפי שהיא היום. 

הייתי מעורבת בשלבי המיתוג באופנים שונים. מבניית האתר הראשון, ביסוס השפה הגרפית וכתיבת ספר המותג. אך לא בזה אני רוצה להתמקד.

העיצוב מול חברה ממותגת שיש לה שפה גרפית וחוקי מותג ברורים יכולה להיות מאתגרת. התפקיד של המעצבת הוא לשמר את הנראות המותגית, לחזק את המסרים השיווקים, אבל גם למצוא את הדרך לחדש ולעניין בלי לפגוע בחוקים.

פרוייקטים מסוג זה אהובים עלי במיוחד מכמה סיבות:

מסגרת ברורה

כל פרוייקט מתחיל בדף חלק - פה כבר יש יש שורות ומשבצות, צבעוניות, פונטים, שפה צילומית...

הרבה החלטות שלא צריך לקבל ובהירות מאיפה מתחילים.

אתגר

עדין בתוך המוכר והברור צריך למצוא את הדרך לשבור את הכלים, לחדש לענין ולהשתמש ביצירתיות, כדי לאפשר למותג לנשום, לגדול, לצמוח ולהשתנות.

גיוון

בעיקר בחברות מבוססות יש נגיעה בכל תחומי התקשורת החזותית, מניירת וכרטיסי ביקור, גרך ברושורים וחומר שיווקי, אירועים, מרצ׳נדייז, מצגות ועוד ועוד. 

כל אלמנט גרפי שמצטרף לפורטפוליו מקבל טיפול שמחבר אותו לחוקיות המותג - ונותן לו כנפיים משל עצמו להתקיים ולשרת את המטרה שלשמה הוא מעוצב.

עומק

ריבוי האלמנטים והעבודה לאורך זמן מול לקוח, מבססת הכרות של המותג על בוריו, מה שמאפשר עיצוב עם עומק.

עיצוב המבוסס על הבנה של החוקיות, המסרים והשפה המותגית, תחושה של נעלים נוחות שכבר רצתי בהן.

כוכבית

יש לנהוג משנה זהירות בשינוי וכיפוף הכללים תוך הבנה של התפתחות המותג על ציר הזמן.

הזהות המותגית, הבאה לידי ביטוי בנראות של המותג והמסרים - חשובה לתקשורת שלו עם הלקוחות.

שינויים מסוג זה בעיצוב יש לעשות תוך הפעלת שיקול דעת והתייחסות למקום בו נמצא המותג ולקשר שלו עם הלקוחות.

חברה כמו קוקה-קולה העבירה את מוצר הדיאט מלבן לשחור במהלך עשור, שיניים קטנים ועדינים אך מאוד משמעותיים, שנתפסו בעיני הלקוח כטבעיים ולא פגעו בזהות המותגית.

חברה שנמצאת בשלב של ביסוס הקשר אל מול הלקוחות מוטב לה שתשמור על כללי המותג עד שהזהות שלו תתבסס.